העלייה המשפטית

במציאות של גלובליזציה, ידע וניסיון ביותר מסמכות שיפוט אחת הם מצרך מבוקש. כיצד יכולים עורכות ועורכי דין שהם עולים חדשים להשתלב בתחום המשפט בארץ

אוגוסט 2012 ,התקבל תיקון 33 לחוק לשכת עורכי הדין, המתיר לעורכות ולעורכי דין זרים להירשם בלשכה, ולמעשה ממסד את יכולתם להעניק ייעוץ משפטי בישראל בדין הזר. התיקון לחוק סימן מהפכה בשוק ועורר מחלוקות רבות. בפעם הראשונה בישראל, לשכת עורכי הדין העניקה מסגרת חוקית לעורכי דין ולמשרדים זרים להיכנס לשוק בישראל ולהקים משרדים. החשש היה כי החוק יעודד עליית עורכי דין זרים לישראל, וזו תגביר את התחרות הקשה גם כך בשוק עריכת הדין, תוך פגיעה ישירה בעורכי הדין הישראלים. 

נתוני הסוכנות היהודית והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי מספר העולים לישראל ממשיך להיות גבוה. בין העולים יש לא מעט עורכי דין המוסמכים בסמכות שיפוט זרה והמבקשים להמשיך ולפתח את הקריירה המשפטית שלהם במקביל לחיים בישראל. בפני עורכות ועורכי דין המוסמכים בסמכות שיפוט זרה, ומעוניינים להמשיך לעסוק במקצוע, עומדות שלוש אפשרויות. 

אפשרות ראשונה היא לעבור תהליך הסמכה מלא, להשלים התמחות, לגשת למבחני הלשכה, ובהנחה ושני אלו עברו בהצלחה, לקבל הסמכה ורישיון עריכת דין ישראלי, בנוסף לרישיון הזר. זהו תהליך ארוך, קשה ויקר, ולרוב מתסכל, הואיל ורמת העברית הנדרשת למעבר בחינות הלשכה היא מכשול משמעותי לעולים חדשים. 

אפשרות שנייה היא התמקדות בהענקת ייעוץ על הדין הזר שבו הם מוסמכים, ללקוחות הנמצאים מחוץ לישראל בלבד, ובהתאם לתנאי הרישיון ותוקפו. דה פקטו, התפקוד בישראל זהה לתפקוד בארץ המוצא. יש להמשיך ולתחזק רשת של קשרים בחו"ל ובהתאם לבלות זמן לא מבוטל בנסיעות מחוץ לישראל, המצריכות משאבים לא מעטים ומאתגרות את הכוונה המקורית של מעשה העלייה וההשתקעות בישראל. 

אפשרות שלישית, בהתאם לתיקון החוק, היא להעניק ייעוץ משפטי בישראל בנושא הדין הזר, הן במסגרת אישית והן במסגרת של שלוחה של משרד בינלאומי. עיסוק זה מותנה בקבלת אישור מלשכת עורכי הדין, לאחר עמידה בבחינות האתיקה המקצועית והצגת ראיות, בהן הוכחות כי המבקש או המבקשת שימשו כעורכי דין או כיהנו בתפקיד שיפוטי מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות. הליכי הבאת הראיות מורכבים, והוכחת חמש השנים אינה תמיד פשוטה, שכן ניסיון הנחשב מקצועי במדינת המוצא, לא בהכרח נחשב לכזה בישראל. 

פתיחת השוק המשפטי הישראלי לעורכי דין זרים היא אבן דרך בהתפתחות ובשכלול מערכת המשפט הישראלית והתאמתה אל השינויים הגלובליים. נדמה כי הסמכה במדינה אחת איננה מספיקה עוד להבטחת משרה מובילה בישראל. העולם נהיה גלובלי, השוק המשפטי והעסקי משתנים וכוללים יותר חציית סמכויות שיפוט ומערכות משפט. לעתים קרובות עסקאות גדולות מערבות צדדים ממדינות ומשפות שונות, ונושאים משפטיים מורכבים המערבים סמכויות שיפוט שונות. 

יותר ויותר שילובים שואפים להעניק ללקוחות ערך מוסף. למשל, פירמות ראיית חשבון עולמיות, המעניקות כיום שירותים משפטיים כחלק משירות המשלב בניית אסטרטגיה עסקית, ראיית חשבון ומשפטים תחת קורת גג אחת, וכמובן בכמה שפות וסמכויות שיפוט. 

בעבור מי שעולים לישראל אין תשובה נכונה אחת. אם עד לפני כמה שנים מי שמוסמכים במדינה זרה היו מוצאים עבודה תוך זמן קצר, המצב היום שונה בתכלית. עורכות ועורכי דין זרים רצויים במדינת ישראל ויכולים לקבל הזדמנויות עבודה במשרדים, במחלקות משפטיות, או בפרויקטים קצרי מועד, דרך חברות ליגל ריסורסינג. אולם טוב יעשו מי שמבקשים להגר לארץ אם יחשבו היטב על דרך ההסמכה ועל ההחלטה לעלות ארצה, בדגש על צבירת ניסיון רלבנטי, היכרות עם השוק המשפטי בישראל, והחשוב ביותר – האפשרות להגיע עם לקוחות זרים המבקשים לפעול בישראל.