עו"ד ג׳קי דונק
מייסדת ומנכ״לית
“מטרת העל שלנו היא להוביל לכך שבתי המשפט יהיו טובים יותר, יעילים יותר ובסופו של דבר, להפוך את המערכת לצודקת יותר”
היא מודאגת מפרישת עורכות דין מצליחות מהמקצוע דווקא בשיא פריחתן • מציבה תנאי סף מחמירים לבתי הספר למשפטים לפני מתן אור ירוק להסמכת עורכי דין • חושפת סודות מאחורי הקלעים, מחמיאה ללשכת עורכי הדין בישראל ועל הדרך מנדבת לה ולעוסקים במקצוע כאן מספר טיפים חשובים • הנשיאה השותפה של פירמת עורכי הדין האמריקאית הענקית גרינברג-טראוריג, עו”ד הילרי באס, היא גם האישה החזקה של לשכת עורכי הדין בארצות הברית • במהלך ביקורה האחרון בישראל תפסנו אותה לריאיון מיוחד (והצלחנו לקבל ממנה מסר מיוחד לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ)
מאז אוגוסט 2017 היא מכהנת כנשיאת לשכת עורכי הדין בארצות הברית (ABA) ועומדת מאחורי לא פחות מ-400,000 עורכי דין. היא נחשבת, ובצדק, לאחת הנשים החזקות והמשפיעות ביותר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. במקביל לתפקידה רב העוצמה היא מכהנת כנשיאה שותפה של פירמת עורכי הדין האמריקאית הענקית גרינברג-טראוריג (Greenberg Traurig), המפעילה בישראל את אחד ממשרדיה. שתי המשרות המשמעותיות הללו הביאו אותה בפברואר האחרון לביקורה החמישי בישראל. בין המושבים של כנס עורכי הדין הזרים הרביעי בישראל ובין פגישות העבודה האינטנסיביות בקומה ה-30 של מגדלי עזריאלי פגשנו אותה לשיחה מיוחדת ומקיפה על האחריות הכבדה המוטלת על כתפיה, על המשימות שהציבה לעצמה, וכמובן על שיתוף הפעולה בין הלשכה האמריקאית בראשותה ובין זו הישראלית בראשותו של עו”ד אפי נוה.
“אני לא חושבת שקשה להיות אישה מצליחה בארצות הברית, אם כי נשים מתקשות יותר להגיע לרמת ההצלחה של גברים”, אומרת הנשיאה השמינית בהיסטוריה של לשכת עורכי הדין האמריקאית דקות ספורות לפני שתנדב כמה תובנות חשובות בנושא.
מדוע החלטת להתמודד על תפקיד משמעותי זה?
“אני חברה פעילה ב-ABA קרוב לשלושים שנה, וזמן קצר לפני הבחירות לנשיאות לשכת עורכי הדין הרגשתי שניצבת בפניי הזדמנות פנומנלית להוציא לפועל משימות שאכפת לי מהן לטובת כלל עורכי הדין בארצות הברית. בדיעבד אני בהחלט משקיעה 120 אחוז מזמני בלשכה, בוודאי בהשוואה לזמן שאני משקיעה בעבודתי הפרטית”.
יעדים על הכוונת
אילו משימות הצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד?
“כשהצטרפתי בתחילת דרכי המקצועית ללשכת עורכי הדין הייתי עורכת דין צעירה שלא גיבשה לעצמה עדיין אג’נדה ברורה, מה גם שלא ממש הבנתי אז את מעורבותה האמיתית של לשכת עורכי הדין. עם הזמן והניסיון הבנתי את חשיבותה ומשמעותה, ומעורבותי בנעשה בה הלכה והתעצמה עם השנים עד שנבחרתי לעמוד בראש הארגון. אני חושבת שאחד מתפקידיה של לשכת עורכי הדין בראשותי הוא לדאוג להפוך את עורך הדין לטוב יותר, לדאוג להפגיש אותו עם עורכי דין מהתחום המקביל שלו, לקיים מפגשים עם שופטים, ובכלל, להוביל לכך שבתי המשפט יהיו טובים יותר, יעילים יותר ובסופו של דבר, להפוך את המערכת לצודקת יותר”.
מאז ומתמיד לשכת עורכי הדין האמריקאית אחראית על שלושה תחומים בחייהם של אזרחי ארצות הברית: היא מבצעת את ההערכה למועמדים לשפיטה, קובעת את הסטנדרטים של בתי הספר למשפטים לפני מתן ההכרה שלהם וכותבת את כללי האתיקה של הלשכה עצמה. הנשיאה, עו”ד הילרי באס, אנרגטית ופעילה בקצב בלתי רגיל, לא מסתפקת בכותרות התפקידים הללו בלבד ויוזמת פעילות רבה נוספת. “כאשר נבחרתי לנשיאת הלשכה הכרזתי, בין היתר, על פרויקט בדיקת עובדות משפטיות”, היא אומרת. “מדי שבוע אנחנו מעלים לדיון נושא משפטי חשוב הנמצא על סדר היום הציבורי. למשל בתקופת הבחירות לנשיאות ארצות הברית הכריז דונלד טראמפ במהלך המירוץ שמי ששורף את דגל ארצות הברית צריך לשלול ממנו את אזרחותו האמריקאית. אנחנו ארגון לא מפלגתי ולא נוקטים עמדות פוליטיות, אבל אנחנו בהחלט מכריזים על מדיניות בנושאים שחשובים לאומה האמריקאית ולנו. מאז שנבחרתי עלו על הפרק נושאים רבים, ואתם יכולים לראות את הרשימה המלאה באתר ABA legal fact check. את הנושאים העולים לדיון בוחרים, חוץ מאיתנו, גם אזרחים מן השורה ועיתונאים”.
לעצור את אפליית הנשים
אחד הנושאים המטרידים את מנוחתה של נשיאת לשכת עורכי הדין האמריקאית הוא התייחסות המערכת לעורכות דין, בוודאי בהשוואה לעורכי דין. “המצב הלא מזהיר כל כך בתחום הוביל אותי להתמקד בפרויקט שנקרא ‘קריירה מוצלחת לטווח ארוך לנשים’. על פי הנתונים, בתחילת הדרך המקצועית נשים וגברים נכנסים לעיסוק במקצוע עריכת הדין באופן שוויוני, אלא שבהמשך הדרך הן הולכות ונושרות בצורה משמעותית. חלקן אפילו בוחרות להתרחק מהמקצוע דווקא בשיא הצלחתן”.
למה זה קורה?
“את השאלה הזאת בדיוק אנחנו בודקים באמצעות מחקר שאנחנו מבצעים, ואני מקווה שנקבל את ממצאיו בקיץ הקרוב. אני מקווה שלצד התוצאות נקבל גם הצעות לדרכים שבאמצעותן אנחנו אמורים להתמודד כדי לטפל בתופעה מדאיגה זו, כדי לשמור את הנשים במקצוע”.
ועד פרסום תוצאות המחקר אנחנו מאמינים שיש לך דעה והסברים להיווצרותה של תופעה זו בחברה האמריקאית.
“בהחלט. אני חושבת שמספר גורמים מרכזיים עומדים מאחורי העניין. ראשית, עייפות ההצלחה. מדובר בתסמונת שבה נשים נאלצות להתאמץ יותר מהגברים רק כדי לזכות להערכה שווה במקצוע, וברגע שזה קורה שנה אחר שנה זה כבר מתחיל לעייף. שנית, תופעה שאני מכנה הטיה מרומזת, הקשורה לתגמול הכספי. נשים עובדות הרבה יותר מגברים אבל, וזה לא רק במקצוע עריכת הדין, ומתוגמלות פחות מהם. גורם נוסף, משמעותי לא פחות מאחרים, בא לידי ביטוי במדד האמפתיה, המדד שבו מתייחסים המעסיקים לעובדים שלהם. כשעובד מגיע לבוס שלו בשעה ארבע ואומר לו שהוא צריך לצאת בארבע כי הוא מאמן בליגת הכדורגל של הבן שלו הוא יקבל מיד תגובה של ‘איזה אבא נהדר אתה’, ויזכה להערכה של 8 בסולם הערכים שבין 1 ל-10. ואילו אישה עובדת שתבקש לצאת באותה שעה כדי לקחת את הבן
שלה לרופא תזכה ל-3 באותו סולם ערכים, לא לפני שהבוס יאמר לעצמו, ידעתי שהיא לא תוכל להיות מחויבת לתפקיד אחרי שהיא תלד. הגורם הרביעי – ואולי החמור מכולם – הוא תופעת ההטרדות המיניות. אם בעבר הבעיה הייתה מוזנחת בחצר האחורית של מקומות העבודה, היום היא מוכרת לכולם. נשים רבות נופלות קורבן להטרדה מינית במקום העבודה ואינן יכולות להתלונן בשל החשש שיאבדו את מקום העבודה שלהן. חלקן פשוט מרימות ידיים, אין להן כוח להתמודד עם זה והן פשוט פורשות”.
לעו”ד הילרי באס אין כל ספק באשר לקיפוח הנשים בתחום גם בכל הנוגע לקידומן. “לנשים עדיין קשה לשבור את תקרת הזכוכית. הן יכולות להיות פעילות, מוצלחות, מוכשרות, אבל כאשר העניין מגיע לקידום, לעיתים זה נעצר שם”.
בואי ברשותך נעבור למטרות-העל של לשכת עורכי הדין בראשותך.
“ראשית, אנחנו כותבים את המודל האתי לציבור עורכי הדין בארצות הברית. אמנם לכל אחת מחמישים המדינות יש תוכנית רגולטורית מעט שונה, אבל לשמחתי כל אחת מהמדינות מאמצת את הקוד האתי שאנחנו כתבנו. שנית, אנחנו אחראים להסמכת בתי הספר למשפטים בכל מדינות ארצות הברית, למעט אלו שבמדינת קליפורניה. המשמעות מבחינתנו היא שאם אתה לא בוגר אחד מבתי הספר שעברו את הסמכתנו הרשמית אינך יכול לגשת לבחינות ההסמכה של הלשכה. זה נותן לנו כוח ועוצמה. תפקידנו השלישי הוא בחינת מועמדותם של המתמודדים למשרת שיפוט בבתי המשפט הפדרליים. אנחנו עושים ניתוח מקיף ומעמיק של כל אחת ואחד מהמועמדים לשיפוט לפני ששמותיהם מוגשים לאישורו של הנשיא. אנחנו מדברים עם מאות אנשים על כל אחד מהם: עם החברים שלהם, עם היריבים שלהם ואפילו עם שופטים שבפניהם הופיעו המועמדים. חשוב להדגיש שאותנו לא מעניינת השתייכותם הפוליטית. המדד היחיד המעניין אותנו בסופו של דבר הוא איכותם. מאז תחילת הקדנציה שלי כתבנו שישים דוחות על מועמדים, ומהם סברנו ש-56 מתאימים”.
תנאי סף נוקשים למקצוע
כחברה ב-ABA כשלושים שנה האם יש הבדל בגישת הנשיאים כלפי המועמדים שמגישה להם לשכת עורכי הדין מאז ומעולם?
“בעידן של אובמה, למשל, כאשר ראינו שישנם מועמדים לא מתאימים, היינו מעבירים להם בדיסקרטיות את המסר שהם אינם מתאימים, ואז הם משכו את המועמדות שלהם וכך לא היה נפגע המוניטין שלהם. בעידן הנוכחי של הנשיא טראמפ הדוחות שלנו חשופים לכולם. בעקבות זה מי שאינו מתאים ונכלל ברשימה, אולי מכיוון שהחברים שלו לחצו שייכנס אליה, רואה את הדוח שנחשף לציבור ופורש בעצמו. לאחרונה, למשל, נכלל אחד כזה ברשימה, אבל הוא לא עוסק מספיק זמן במשפטים, לא הופיע בפני בית משפט ומעולם לא טען בתביעה, כך שנגרמה לו מבוכה פומבית”.
כמי שעומדת בראש הגוף שמנסח את כללי האתיקה, עד כמה רווחות, אם בכלל, עבירות אתיקה בקרב עורכי דין?
“איני חושבת שעבירות אתיקה הן תופעה נפוצה בקרב עורכי הדין בארצות הברית. הן קיימות כמו בכל מקצוע אחר. תמיד יהיה את האחוז הזה מקרב העוסקים במקצוע שיסתבכו בעבירות אתיות. איך מטפלים בהם? כל מדינה שאימצה את כללי האתיקה שכתבנו רשאית לטפל לפי ראות עיניה במפרי כללי האתיקה בתחומה”.
בעבר הוחלט לבצע בישראל משוב שופטים, והמהלך עורר סערה רבה. האם הלשכה בראשותך מבצעת משוב לשופטים? ואם כן, עד כמה הוא משפיע על מערכת היחסים בין עורכי הדין לשופטים?
“לשכת עורכי הדין בראשותי אינה מתעסקת כלל במשוב על פעילות השופטים. יש ביקורת עמיתים פנימית של השופטים, אבל לא משהו שאנחנו מעורבים בו כלל. צריך לזכור שמדובר בשופטים הממונים לכל החיים, ואם הם לא מפרים את החוק או מבצעים מעשה בעייתי במיוחד, הם שם לתמיד”.
זו הפעם החמישית שלך בישראל, ואנחנו מתארים לעצמנו שהספקת לשמוע בין ביקור לביקור ובמהלכו שבמדינת ישראל יש שיעור עורכי הדין הגבוה ביותר בעולם המערבי.
"כן, שמעתי…"
ארצות הברית במקום השני?
“לא יודעת, אבל אם כן, הנתון הזה לא היה מפתיע אותי”.
בכל מקרה, מהי תרומת ה-ABA לצמצום ממדי האבטלה בקרב עורכי הדין בארצות הברית?
“זה לא תפקידנו, וגם אם יש יותר מדי עורכי דין אסור לנו לחשוב על זה בכלל. אנחנו עוסקים במתן הסמכה לבתי ספר למשפטים, וההסמכה אינה אמורה ואינה יכולה לשמש מכשול מסחרי. אנחנו אמורים להיות מערכת אובייקטיבית לחלוטין בכל הנוגע לסטנדרטים שאנחנו מציבים לעצמנו בדרך להענקת אישור הסמכה. עם זאת, אחד השיקולים במתן ההסמכה לבית ספר למשפטים הוא ביכולתם של בוגריו לקבל משרות לאחר הסמכתם. אם בית הספר הוא ברמה נמוכה ואף אחד מבוגריו אינו יכול להתקבל לעבודה בשל כך, זה ישפיע על החלטתנו אם להעניק לו את ההסמכה המיוחלת מבחינתו”.
ממרום ניסיונך רב השנים ומתפקידך כראש המערכת, אילו טיפים את יכולה לתת לעורך הדין המתחיל?
“אני חושבת שהכי חשוב לעורך הדין המתחיל לעבוד קשה מאוד בשלוש-ארבע השנים הראשונות שלו ואז להחליט כיצד הוא רוצה שהקריירה שלו תיראה. אתה צריך ללמוד כל הזמן ולבנות לעצמך תוכנית שבה תסמן לעצמך כיצד אתה רוצה שהשנה הקרובה וחמש השנים הבאות ייראו ואילו מטרות אתה מציב לעצמך. להיות עורך דין טוב ומצליח זה הרבה מעבר לישיבה סביב שולחן העבודה. זה להיות מעורב בנעשה בקהילה, זה לבצע פרו בונו, זה להיות חלק מלשכת עורכי הדין. כל זה מעניק עושר לקריירה שלך”.
כמי שמסתובבת ברחבי העולם ונפגשת עם קהלים שונים של עורכי דין, איפה היית ממקמת את רמתם של עורכי הדין האמריקאים?
“אני חושבת שעורכי הדין בארצות הברית וכמובן לשכת עורכי הדין שלה עושים המון דברים טובים מאוד, אבל תמיד ישנו מקום לשיפור. אחד האתגרים הגדולים ביותר שלנו הוא לגשר על הפער עד לעשיית צדק לכול. בארצות הברית, למשל, לשמונים אחוז מכלל האוכלוסייה אין גישה לשירותים משפטיים. יש כמה מדינות שעושות בתחום הזה עבודה טובה ויש חברות שירותים משפטיים המספקות מימון של 385 מיליון דולר לטובת פעילות בסיסית זו לאוכלוסיות מהשכבות הנמוכות, אבל לצערי הרב, רובם המכריע של תושבי ארצות הברית אינם יכולים להרשות לעצמם להיעזר בשירותיו של עורך דין. אנחנו שואפים לצמצם פערים באמצעות פרו בונו. בחלק מהמדינות הפרו בונו הוא חובה, באחרות ישנה שאיפה ללכת בכיוון זה”.
טיפים לעורך הדין הישראלי
ניקח ברשותך אתנחתא מעולם עורכי הדין בארצות הברית, ונעבור לזה הישראלי. זו לא הפעם הראשונה שלך בישראל.
“זו הפעם החמישית שלי כאן, ובכל פעם הגעתי הנה מסיבה אחרת, כולל ביקור כתיירת לכל דבר ועניין, ואם יסתדר לי איענה בחיוב להזמנתו של ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו”ד אפי נוה, ואגיע לכנס השנתי שלכם במאי הקרוב”.
יש קשרי עבודה בין הלשכה בראשותך ללשכה בראשותו של עו”ד נוה?
“מהתרשמותי מדובר בלשכת עורכי דין משכילה וברמה מאוד גבוהה בישראל, ואני נמצאת בקשרי עבודה גם עם עורכי דין ישראלים. גם הפעם וגם בביקור הקודם שמחתי להתארח על ידי ראש הלשכה בכנס עורכי הדין הזרים. עד כמה שידוע לי, לשכת עורכי הדין בישראל היא גוף חובה ואילו אצלנו הוא וולונטרי, ולכן יש לנו רק 400,000 חברים מתוך יותר ממיליון וחצי עורכי דין רשומים. בניגוד אליכם, אצלנו יש גמישות באשר לנושאים שבהם אנחנו מטפלים ומתמקדים”.
יש לך עצה כלשהי לציבור עורכי הדין בישראל?
“לפני העצות אני אוהבת מאוד את הגישה בלשכת עורכי הדין שלכם שמאפשרת חונכות לעורכי דין מתחילים. הייתי שמחה שגם אצלנו היו מאמצים גישה זו. אני חושבת שאולי כדאי שלשכת עורכי הדין בישראל תהיה גוף וולונטרי ולא ארגון חובה כדי שתוכלו להיות גמישים יותר ולהתמקד בנושאים רחבים הרבה יותר. זה גם יהפוך
אותה לעצמאית יותר ורחוקה מהממשלה ומהתקנות”.
כשעו”ד באס נשאלת על ההבדלים בין עורכי הדין האמריקאים לישראלים, לפחות על סמך ההיכרות הקצרה שלה, היא משיבה באלגנטיות מתחמקת משהו ואומרת: “אני לא יכולה לענות ממש על השאלה הזאת מאחר שאיני מכירה לעומק את רמתם של עורכי הדין הישראלים, בעיקר לא מבחינה פרקטית”.
עם הפנים לעתיד, אילו מטרות הצבת לעצמך כנשיאת הארגון החשוב הזה?
“כפי שציינתי במהלך השיחה, נתמקד בסוגיית בריחת הנשים ממקצוע עריכת הדין לאחר שנקבל את תוצאות המחקר שאנחנו מבצעים, נעמיק את הטיפול בחינוך המשפטי, ולא פחות חשוב, נעצים את פרויקט הטיפול בנערים חסרי בית באמצעות הפרו בונו שלנו. אנחנו שואפים להביא לידי ביטוי את אמנת האו”ם בכל הנוגע לזכויות הילד ולדאוג לכל הילדים והנערים שמתגוררים ברחוב”.
איך את מצליחה לתמרן בין תפקידך הציבורי, המחייב סיורים ברחבי העולם, לבין עבודתך הפרטית?
“אני פשוט מקיפה את עצמי באנשים חכמים ומסורים בכל אחת משתי המסגרות שלי ודואגת להאציל סמכויות לשטח”.
לקראת סיום, וביראת כבוד, עולה בכל זאת ולמרות ההיסוסים שמו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. “לא, לא פגשתי אותו”, היא אומרת, “ואין לי כל כוונה לדבר עליו מטוב ועד רע. אני רק רוצה לדאוג כל הזמן לעצמאותה של הרשות המשפטית. אני לא מתעסקת בפוליטיקה, והגבתי מעת לעת רק לאחר שהוא ביקר את השופטים על בסיס אישי. אני עושה זאת כמדיניות ולא ממניעים פוליטיים כאלו או אחרים”.
לקראת סיום היא מבהירה לנו, בתגובה לסקרנותנו, כי החלום להיות שופטת כבר נמצא מאחוריה. “היה פרק זמן בחיי שבו חשבתי שאוכל ליהנות כשופטת ולהגשים חלום לקריירת שיפוט מרשימה, אבל כל זה כבר מאחוריי”.
