בשנה החולפת היינו עדים בשינוי לעבר אסדרה רגולטורית בתחום הקריפטו. לדוגמה, חקר המטבעות הדיגיטליים של הבנק המרכזי (CBDC) צבר תאוצה משמעותית, כאשר למעלה מ-100 מדינות (ביניהן ישראל) עסקו באופן פעיל במחקר, פיתוח, פיילוטים או יוזמות שהושקו במלואן. בנוסף, בחודש מרץ, המחוקקים באיחוד האירופי אישרו את MICA – המסגרת הרגולטורית הראשונה בעולם לנכסים דיגיטליים. לאחר מכן, בחודש יולי, בימ"ש בארה"ב פסק כי לרוב מטבע XRPלא יסווג כני"ע. הזכייה של Grayscale בתביעה מול רשות ני"ע האמריקאית להמרת קרן הביטקוין לתעודת סל עוקבת ביטקוין בחודש אוגוסט, הביאה למירוץ של מנהלי נכסים מובילים לאישור קרן סל עוקבת ביטקוין, אשר התקבל בתאריך 10.1.2024.

אישור קרן סל עוקבת ביטקוין, מהווה אבן דרך משמעותית בלגיטימציה להחזקת מטבע ביטקוין בתיקי השקעות מסורתיים, ובשילוב טכנולוגיית בלוקצ'יין בפעילות עסקית של חברות ותאגידים. המהלך גם מאותת על שינוי בסנטימנט הרגולטורי לעבר אימוץ ורגולציה יעילים יותר של הביטקוין.

לצד התפתחות האסדרה הרגולטורית בעולם, בישראל עדיין נוקטים גישה שמרנית. נוהל בנקאי תקין (נב"ת) 411 אשר נכנס לתוקף ביום 15.1.2023, קובע כי הבנקים אינם יכולים לסרב לקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים רק כי הם כאלה, והם חייבים לנקוט בגישה מבוססת סיכון (risk based approach) ולפרסם מדיניות הקובעת באילו תנאים ניתן להכניס ארצה כספים שמקורם בקריפטו. בפועל, המצב שונה והבנקים עדיין מערימים קשיים וחלקם אף נוקטים בגישה מחמירה לפיה פעילות שמקורה במטבעות דיגיטליים נחסמת אוטומטית ורק לאחריה מתחיל שלב הבירור ואיסוף המידע.

ביחס למיסוי נכס דיגיטלי, לפי פקודת מס הכנסה, אמצעי תשלום מבוזר/ מטבע וירטואלי מהווה נכס כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה ולכן, רווח ממימוש מטבע וירטואלי חייב במס רווחי הון ובמקרים מסוימים במס הכנסה בשל היותו הכנסה מעסק.

על מנת להקל ולהסדיר את תהליך קבלת וגביית כספי המיסים הנובעים מפעילות של יחידים במטבעות וירטואליים, נכנס לתוקף ביום 1.1.2024 "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר". בהתאם לנוהל, רשות המיסים מאפשרת לנישום לשלם מס על רווחים מפעילות במטבעות קריפטוגרפיים מחשבון הבנק של הנישום בחו"ל ישירות לחשבון הבנק של רשות המיסים בישראל, בכפוף לכך כי הנישום הוכיח כי הבנק הישראלי בו מתנהל חשבונו סרב לקבל את כספי המיסים.

לסיכום, במהלך שנת 2024, צפויה המשך אסדרת שוק הקריפטו בארץ ובעולם. חוקים ותקנות ימשיכו להיות חלק משמעותי בעיצוב הפעילות הפיננסית בתחום. הרגולטורים מבינים כיום טוב יותר את עולם הקריפטו וכיצד הוא מתקיים לצד שווקים פיננסיים מסורתיים.