חלק חשוב בהתנהלותה של חברה הינו ניהול הסיכונים בפניהם היא ניצבת. כמובן, סל הסיכונים רחב ושונה מחברה לחברה והינו תלוי שוק וסביבה, אך ישנם סיכונים המשותפים לכלל החברות, ואשר היועץ המשפטי יכול לסייע בניהולם והפחתתם.

דוגמה לסיכון כזה הינה ניהול הסיכון הקשור בכיסוי הביטוחי ובאחריות החוזית אשר חברה לוקחת על עצמה בעת חתימה על הסכמים מול לקוחות (וכמובן כל הסכם רלוונטי אחר). מעבר לעצם קיומו של הכיסוי הביטוחי, אשר במרבית המקרים אינו באחריות המחלקה המשפטית, על היועץ המשפטי להכיר מקרוב את כל אותם כיסויים – את מהותם ואת גובה הסכומים המבוטחים, ולוודא שנוסחי סעיפי האחריות בהסכמים המאושרים על-ידו, מגדרים את האחריות בהתאם לכיסוי הביטוחי.

בכל הקשור בשירות הניתן ללקוחות, כדוגמא, כמובן שעל החברה לרכוש כיסוי ביטוחי מותאם, ולדאוג לכך שסעיפי האחריות בהסכמי הלקוחות יגדרו את הסיכון על-פי אותו כיסוי ביטוחי. דוגמה רלוונטית נוספת אשר אינה נתפסת כקריטית, אך עשויה להסתיים בתביעות בסכומי עתק, קשורה בנושא האחריות ההסכמית להפרת התחייבות לסודיות או נושא האחריות להפרת התחייבויות אבטחת מידע (אירועי סייבר), בסוגי הסכמים שונים. את שני הסיכונים הללו ניתן לבטח ואז יש להגביל את האחריות ההסכמית בהתאם לתכולה וגובה הכיסוי הביטוחי.

גם אם לחברה אין כיסוי ביטוחי שכזה, על היועץ המשפטי להגביל את גובה האחריות בהסכמים בסכום מוגדר. אם החברה בוחרת שלא לרכוש כיסויים ביטוחיים כאמור, כחלק ממדיניות ניהול סיכוניה, או כאשר החברה בחיתוליה, והשקעת המשאבים אינה מתרכזת ברכישת מטריה ביטוחית רחבה או ברכישת כיסויים שאינם בסיסיים, אשר עימם נמנים האמורים מעלה, לכל הפחות עלינו להגביל את האחריות ההסכמית של החברה בסכום ידוע מראש.

בהקשר זה יש לציין כי היעזרות היועץ המשפטי בשירותי יועץ ביטוח, אשר בישראל הינה קריטית, אינה מספיקה: יועצי הביטוח אינם עוסקים בנושא האחריות, ולכן על היועץ המשפטי לנהל ביד רמה את הקשר בין הכיסוי הביטוחי הקיים לבין האחריות ההסכמית. בנוסף, על היועץ המשפטי להכיר לעומק מונחים ביטוחיים כגון תיחלוף (סברוגציה), מוטב נוסף לתגמולי ביטוח ועוד, כדי להבין לעומק דרישות שלקוחות עשויים להעמיד, וכך לנהל מדיניות נכונה בכל הקשור במו"מ לגבי סעיפי האחריות בהסכם.

באופן כללי, ארגז הכלים וניסיונו של היועץ המשפטי עשויים לסייע בניהול סיכונים נוספים בארגון, כולל סיכונים פיננסיים