מאיה קנטר ורפמן

יועמ"שית ומנהלת קניין רוחני, חברת אמדוקס

ניהול קריירה ליועמ"שים

קניין רוחני הינו שם כולל לכלל הנכסים הבלתי מוחשיים של חברה המוגנים על פי דין כגון סודות מסחריים, ידע (Know how), שיטות ותהליכים בין אם מוגנים בפטנטים ובין אם לאו, סימני מסחר, עיצובים ועוד.

בעידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים, זיהוי והגנה על נכסי הקניין הרוחני של החברה הינם בעלי חשיבות רבה.
להלן נסקור את סוגי הזכויות ואופן ההגנה עליהן:

פטנטים (Patent) – פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית המאפשרת למנוע מאחרים להשתמש בקניין המוגן למשך תקופה הקצובה בדין, לרוב 20 שנה. פטנטים מגנים על מוצרים או תהליכים שהם טכניים במהותם. הפטנט הוא זכות טריטוריאלית ולכן כדי להנות מההגנה יש להגיש בקשה לפטנט הכוללת גילוי מלא של אמצאה לרשות הרלוונטית (בישראל רשות הפטנטים).

זכויות יוצרים (Copyrights) – הגנה הניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מקורית מפני שימוש בלתי מורשה. הזכות מגנה על מגוון יצירות לרבות קוד תוכנה שיש בו אלמנטים מקוריים. זכות היוצרים אינה דורשת רישום במרבית המדינות אך נהוג לסמן תוכן המוגן בזכויות יוצרים בסימון מיוחד ©. לצד הזכות הכלכלית קיימת גם זכות מוסרית של היוצר לאזכור ולשלמות היצירה.

סימני מסחר (Trademarks) – סימני מסחר הינם אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים או צירופים של אלה, המשמשים חברות לסימון סחורותיהם או שירותיהם, כך שיזוהו על ידי הלקוח. רישום סימן המסחר מעניק לבעליו זכות שימוש ייחודית בסימן לגבי סחורות ו/או שירותים שבגינם הוא נרשם ואת הזכות למנוע ממתחריו להשתמש באותו הסימן. סימנים מוכרים היטב נהנים מהגנה של סימני מסחר גם ללא רישום.

סודות מסחריים (Trade secrets) – הם מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים. סודיותו מקנה יתרון לבעליו על פני המתחרים ונדרשת השקעת מאמצים סבירים כדי לשמרו כסוד. אין דרישה לרישום סודות מסחריים אך מומלץ לנהל רישום פנימי של הסודות.

עיצובים (design) – זכות קניינית המגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש ובעל אופי ייחודי שאינו פונקציונאלי. בדומה לפטנט, מדובר בזכות טריטוריאלית המותנית ברישום העיצוב במרשם. רישום הזכות, הכפוף לבחינה, מקנה הגנה לתקופה קצובה. (לרוב 15 שנים)

מכיוון שמדובר בזכוית משפטיות ליועמ״ש תפקיד קריטי בגיבוש האסטרטגיה של החברה בהגנה על זכויות מסוג זה, כגון בחירת הזכות הדומיננטית המגשימה את האסטרטגיה העיסקית של החברה והיתרון התחרותי, רישום מתאים להגנה בטריטוריות הרלוונטיות, וכן התייחסות מתאימה בהסכמים מסחריים וגיבוש נהלים פנימיים כך שיגשימו את אסטרטגית ההגנה.