השנים 2023-2024 מתהוות כשנים משמעותיות בזירת הפרטיות בישראל. החל מתקנות הגישור, דרך תקנות שעת חירום שהותקנו במהירות מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" ועד תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות שנדון בימים אלה בוועדת חוקה, חוק ומשפט – המסגרת הרגולטורית המגדרת את סמכויות גופי הממשל משתנה תכופות.

נתחיל בבשורות הטובות: הנציבות האירופאית החליטה בינואר השנה לחדש את ההכרה בישראל כתואמת את רמת ההגנה על מידע אישי, הנדרשת באיחוד כתנאי להעברה חופשית של מידע אישי לישראל. ההחלטה, שאמורה הייתה להינתן ב-2020, חשובה מאוד לארגונים בישראל המקבלים מידע אישי ממדינות האיחוד ויכולים כעת להמשיך לקבל מידע אישי הכפוף ל-GDPR בלא צורך ביישום צעדים מיוחדים. יחד עם זאת, הנציבות האירופית טרחה לציין בהחלטה כי היא ממליצה לקבע בחקיקה התפתחויות שהתקבלו בפסיקה, וממליצה לנצל לשם כך את תיקון 14 הנדון בימים אלה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

ההמלצה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בתקנות שעת חירום שהותקנו במהלך החודשים האחרונים, המעניקות לארגוני הביטחון סמכויות רחבות בכל הנוגע לכניסה ושימוש במאגרי מידע, מתן הוראות ביצוע לספקי שירות אחסון ושירותים דיגיטליים במקרה של מתקפת סייבר חמורה, ביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת, וכל זאת גם ללא ידיעה או הסכמה של בעל המאגר. אין עוררין לגבי הצורך בחיזוק סמכויות ארגוני הביטחון בעיתות מלחמה, אך ניתן לעשות זאת גם תוך איזון בין השיקולים הבטחוניים לבין הגנה על זכויות בסיסיות כמו הגנה על הפרטיות. לשם כך דרושים מנגנוני דיווח, פיקוח ובקרה אפקטיביים.

גם בתחום הבינה המלאכותית ראינו מספר התפתחויות בשנה האחרונה. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים פרסמו לאחרונה מסמך מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית, המנחה את משרדי הממשלה והרגולטורים לגיבוש מדיניות בנושא. ההנחיות נשענות על עקרונות שקיפות ושמירה על זכויות יסוד – כמו הגנה על הפרטיות – ועוד. האיחוד האירופי גם הוא פרסם טיוטת חקיקת בינה מלאכותית (AI) מקיפה, שאמורה להסדיר את השימוש בטכנולוגיה הזו לצד מיפוי השלכותיה החברתיות והכלכליות. האיחוד האירופי ממשיך לעמוד בראש חנית הסטנדרטיזציה הבינלאומית של טכנולוגיות מתקדמות והשאיפה היא כי ישראל לא תישאר מאחור.